נסיך. מלאת לנו כמעט 17 שנים באור, שמחה, אהבה וגאווה. היום, אנחנו נאלצים להתמודדד עם געגועים וכאב. אך האור בענייך אורי- תמיד בוהר בנו. שמחה על כל רגע במחיצתך, על כל דרך וכל שלב. אנחנו, כולנו תמיד נאהב, כל יום טיפה יותר מאתמול. ונהיה גאים באדם המדהים שהיית. גם היום, כשאתה מלובה בשיירת מלאכים, איין לנו ספק, אתה עדיין זוהר,עדיין בולט, עדיין גורם לכל מי שמסביבך להיות גאה בך, לאהוב אותך. פשוט לא יכול להיות אחרת.....
לזיכרו של אורי ברדוגו, 5/2/2006 - 22/5/1989
אורי 14/3/06 / נטלי ממן הזמן עובר ולא הוא לא מקל על הכאב כמו שהבטיחו. אתה אינך איתנו, אולי איתנו, אבל לא ממש. כל מילה, כל מקרה מעלה בסופו של דבר מחשבה עלייך. והפחד האמיתי, הפחד האמיתי הוא לא להמשיך להרגיש ככה, להפך,הוא להפסיק. להפסיק להזכר בך, להפסיק לחשוב... המשך
יום אחד. 27/2/06 / נטלי ממן (בת דודתו.) יום אחד הכל נגמר. ואנחנו, אנחנו נשארים לחיות עם הכאב. לומדים לקבל, מתרגלים לגעגוע. הופכים אותך לחלק מאיתנו. חלק בגוף, חלק בנפש, בשימחה, בעצב, חלק שלעולם יותר לא נראה. שותף לדמעות, שותף לפחד. אורי, אתה כל הזמן במחשבות. מה נשאר עוד... המשך
מילים לזכרך/ גליה דגן להב (מחנכת ומורה ללשון)לקריאה
